מזרקת הצבים בגטו היהודי
לאחרונה שמתי לב שמטיילים רבים ברובע הגטו של רומא נוטים לפספס את אחת המזרקות היפות ברומא, מזרקת הצבים הקטנה בפיאצה מאטיי. מזרקת הצבים הינה יצירה יפיפיה של תקופת הרנסנס, ונבנתה בין השנים 1580-1588 על ידי הארכיטקט הנודע ג’יאקומו דלה פורטה והפסל טדאו לנדיני. בשנת 1658 עברה המזרקה שיפוץ מקיף, בו התווספו לה הצבים המפורסמים, כנראה על ידי הפסל הנודע ג’יאן לורנצו ברניני.
פטרון המזרקה – מוציו מאטיי
מזרקת הצבים, כמו שאר המזרקות ברומא, עוצבה במקור כדי לספק מי שתייה. היא אחת משמונה עשר מזרקות אשר נבנו ברומא במאה ה-16 לאחר שיפוץ מוביל המים (אקוודוקט) מהתקופה הרומית, אקוודוקט “המים הקדושים” (אקווה וורג’ינה) על ידי האפיפיור גרוגורי ה-13. מזרקת הצבים, בניגוד לשאר מזרקות העיר, לא מומנה על ידי ובשם האפיפיור, אלא על ידי אדם פרטי, מוציו מאטיי, ממשפחת מאטיי העשירה והנודעת, אשר אילן המשפחה שלה מגיע לימי רומא העתיקה. למרות שמשפחת מאטיי השתייכה לדת הקתולית רומאית, היא בחרה לגור בשטח אשר היה לחלק מהגטו היהודי, וכאשר נבנו חומות הגטו בשנת 1555עי האפיפיור פאול ה-7 ויהודי העיר נכלאו, למשפחת מאטיי היה מפתח לשערי הגטו.
למרות שהמזרקה תוכננה במקור להיבנות בפיאצה ג’ודיאה בשוק הגטו היהודי, בשנת 1580 מוציו מאטיי שכנע את ועדת המזרקות ברומא, ועדה בה הוא היה חבר, לשנות את מיקום המזרקה ולהעבירה לחצרו הפרטית, באיזור מבודד בגטו אשר נקרא “האי של מאטיי” וכך הפכה המזרקה לפרטית שלו, למורת רוחם של יהודי הגטו. מאטיי הבטיח בתמורה לשלם על בניית המזרקה, לשלם על תחזוקתה, ולרצף את הכיכר הקטנה מסביב למזרקה.
תכנון מקורי ובעיית אספקת המים
המזרקה תוכננה במקור על ידי הארכיטקט הנודע ג’יאקומו דלה פורטה (תכנן גם מזרקות בפיאצה נבונה ופיאצה דלה מינרווה) ויצירת הפסלים ניתנה לפסל טדאו לנדיני אשר נדרש להכין ארבעה פסלים של אפבים (בחורים צעירים) ושמונה דולפינים. במקור, כל פסל של בחור צעיר אמור היה לדרוך ברגל אחת על ראש דולפין כאשר יד אחת מחזיקה את זנבו, בעוד היד השנייה נמתחת למעלה והחזיקה דולפין נוסף. מים אמורים היו לצאת מפה הדולפינים ולהשפך לתוך קונכיות, ומשם לבריכה קטנה בבסיס המזרקה. המזרקה נתקלה מיד בבעיה חמורה של אספקת מים, הסיבה לשמה הוקמה. כל מזרקות העיר עובדות על לחץ מים טבעי הנובע מהפרשי גבהים וכוח המשיכה. מקור המים חייב להיות גובה יותר מאשר פתח המזרקה כדי שחוק כלים שלובים יפעל. המים למזרקת הצבים הגיעו ממאגר ליד המדרגות הספרדיות, הגבוה אך במעט מפתח המזרקה, לכן לחץ המים היה נמוך מאוד והמים התקשו לצאת מפי הדולפינים העליונים. כך, זמן קצר לאחר מכן, הורדו הדולפינים העליונים אשר הוחזקו עי הצעירים.
ארבעת הצבים
המזרקה ללא הצבים
לאחר שהוסרו ארבעת הדולפינים העליונים מהמזרקה בשל לחץ המים הנמוך, גרמו ידיהן המורמות מעלה של ארבעת הצעירים לגיחוך רב, ונראה היה שהמזרקה נבנתה כך מסיבה לא ברורה. עוגמת נפש רבה נגרמה לסיניור מוציו מאטיי אשר השקיע כה רבות במזרקה, ולבסוף כדי להשלים את החסר הורה האפיפיור אלכסנדר ה-7 (פאביו קיגי) על ג’יאן לורנצו ברניני לשפץ ולשפר את המזרקה בשנת 1658. ברניני הוסיף את ארבעת הצבים למזרקה ובכך מזרקה זו הפכה לאחת המפורסמות בעיר, עוד יצירה מידיו של הפסל המהולל…
בשנת 1979 אחד הצבים נגנב. כיום כל הצבים אשר ניתן לראות הינם העתקים של הצבים המקוריים, אותם ניתן לראות במוזיאון הקפיטולין.